פינת הרוכבים

בשנים האחרונות, נהגתי ב-ימהה וירגו 1100. האופנוע, שעליו עשיתי אי אלו קילומטרים, לאחר מספר תוספות, שירת אותי נאמנה בטיולים בצפון אמריקה. הוא אמין וחזק, יושב טוב על הכביש וקל יחסית לתחזוקה. האופנוע קל יחסית, עובדה שהתבררה כמכריעה באזורים 'שטופי' רוחות, וכאלו היו לי הרבה. פה ושם איבדתי בורג זה או אחר (האופנוע, לא אני) אבל בסך הכל - יופי של כלי.

יום אחד, חזרתי מטיול במערב ארה"ב, ו"שיחקתי תופסת" עם זוג אופנוענים לאורך כ-800 ק"מ בארה"ב והמעבר לקנדה. כשעזבתי תחנת דלק הם הופיעו ולפעמים הפוך. שני האופנועים היו באותו צבע, הציוד היה זהה, חליפות, קסדות, הכל. בתחנת הדלק האחרונה לפני מעבר הגבול לקנדה, ראיתי שמתחת לקסדות מסתתר זוג חביב. המשכתי לגבול ולאחר שעה עצרתי לחניית לילה כשרבע שעה אחרי - הזוג הנ"ל. כשראיתי אותם מכסים באדיקות את האופנועים בכיסויים זהים, כבר הייתי על סף הגיחוך. זוג מבוגר וחביב שלוקחים את הזמן ונהנים מהפנסייה. כל עוד הם לא מפריעים, למה לא? ואז נפגשנו, ואז קבענו לאכול ארוחת ערב ביחד, ואז למדתי שאני יכול לגור מחוץ לישראל עוד 50 שנה אבל אבל אני אף פעם לא אשתחרר מהמצ'ואיזם שלי ואלמד שלא כל מי שמקפיד על צבעים תואמים לכיסוי לאופנוע הוא בהכרח חובבן. הו לא. נורמן ולינדה, שניהם פנסיונרים, חיים על האופנוע. באותו יום שנפגשנו הם היו בדרכם לאלסקה לארוחת ערב עם חברים, מסע של 3 ימים שהסתיים למחרת ומיד חזרה למרכז ארה"ב. הם גם מדריכי רכיבה בחברת טיולים של עוד "מטורף" ששבר שיא כשעבר את 50 המדינות ב-5 ימים!!! נורמן עשה 49 מדינות ב-6 ימים. אח"כ הכרתי גם את דניאל כהן מניו יורק שרכב 200,000 מייל ב-3 שנים ועוד כמה "משוגעים", שהפכו עם הזמן לחברים. המשותף לכולם? אף אחד מהם, אבל אף אחד, לא ישקול אפילו לעשות את זה על איזשהו אופנוע אחר מ-BMW.

ביום שקניתי את האופנוע היו באדמונטון במקרה שני חברים בעלי ב.מ.וו ככה שנותני עצות לא חסרו. את המשבר של לנהוג ברכב גרמני (מה לעשות, שורשים...) עברתי כבר לפני שנה כשעברתי מטעמי בטיחות למכונית גרמנית, ככה שכל עוד השפה המדוברת והכתובה היא אנגלית, אני בסדר... הדילמה הייתה באיזה דגם לבחור. ב.מ.וו השיקו את מנוע ה-1150 כשיפור ל-1100 הוותיק. כמו כן הם השיקו את דגם ה-1200. את ה-1200 דחיתי בגלל הגודל. אם כי בצפון אמריקה לא תהיה לו בעיה, באירופה אני אתקל בבעיות תמרון. מבין ה-1150 השונים, בחרתי בדגם ה-RT. אני לא נוהג הרבה על דרכים לא סלולות ככה שהוא המתאים לי ביותר. רבים וטובים הגדירו את ה-BMW R1150RT כאחד האופנועים הטובים שנבנו אי פעם. מבחינתי, לעבור מהימהה לב.מ.וו היה כמו לעבור מכסא גינה לכורסא בסלון. במהלך החודשים הראשונים התאמתי אותו לצרכים שלי ועשיתי כמה שינויים קלים.

את מגן הרוח החלפתי במגן רוח גבוה ב-4 אינצ' מהמגן המקורי ורחב יותר. המגן המקורי לא נתן לי מספיק הגנה גם במצב מוגבה (המגן מתרומם ויורד חשמלית). אני 1.90 מ' והמגן המקורי גרם לי להלחם ברוח יותר מאשר ללא מגן - הרוח זרמה לי ישר לכיוון הראש. המושב נוטה מעט קדימה ודורש התאמה על מנת למנוע החלקה תמידית קדימה. אין לי מושג מדוע ב.מ.וו לא מסדרים את זה כיוון שהבעיה ידועה בין בעלי האופנוע.

אחת הבעיות הגדולות ביותר שלי בנסיעות ארוכות היא בפרק כף היד הימני. הלחץ התמידי על המצערת גובה את המחיר לאחר 12 שעות נהיגה. יום אחד כל אופנועי הדרך יהיו מצויידים בבקרת מהירות. ב.מ.וו מצייד את ה-1200 בבקרת מהירות אלקטרונית. לשלי התקנתי את ה-ThrottleMeister שנותן פתרון נוח. זהו מתקן שמחליף את מכסי קצות הידיות ובסיבוב קל "נועל" את דוושת הגז. דורש התאמה קלה כיוון שהידיות המחוממות מתפשטות בחום אבל אחרי משחק קל המתקן מגיב יפה.

ב.מ.וו מציידים את האופנוע בשני שקעים ל-12V. אלו הם שקעים מיוחדים שמתאימים בעיקר לאביזרים מקוריים (כמו המעיל המחומם). הבעיה היא שחלק מהציוד שלי זקוק ל-12V עם שקעי "מצית" רגילים. זה כולל מגלה ראדר, מטען לטלפון הסלולרי ועוד. שקע משולש (בצבע תואם לאופנוע) פתר את הבעיה. כיוון שבינתיים חייווטתי את ה-GPS ישירות לאופנוע, יש לי עכשיו מספיק שקעים.

ה-GPS שבלעדיו אני לא זז הוא ה-Garmins' Street Pilot III Deluxe GPS. אני אומנם לא מוותר על המפות המסורתיות שתמיד איתי אבל ה-GPS לא ניתן להחלפה. הדגם שבו אני משתמש מגיע עם מערכת מפות לכל צפון אמריקה (כולל מקסיקו) ומספק בנוסף לכל שרותי הניווט (בקול!) גם מאגר נתונים של כל תחנות הדלק, מלונות, מוטלים (כולל ניווט אליהם), מספרי טלפון (!) ועוד. כרטיס של 128 מגה בייט מאפשר לשמור אזורים שלמים לפרטי פרטים. את המאגר לאירופה אצטרך להזין בדרך. מפות של ישראל עדיין אין להם אבל נראה לי שאצליח להסתדר... כמו כן הוא משמש מעין "מחשב" נסיעה שמודד זמנים, מרחקים וכו' ועוזר לי כספידומטר במיילים (האופנוע שלי מציג מהירויות בקילומטרים).

כמו כן אני משתמש ב-ChatterBox! לצורכי התקשרות (נהג/נוסע ואופנוע לאופנוע). המערכת נותנת פיתרון נוח ומאפשרת חיבור של ווקמנים למניהם והשמעה דרך האוזניות שמותקנות בתוך הקסדה. להגנה על משטחי צבע רגישים (טנק דלק, מגינים קדמיים ועוד) הצמדתי מדבקות שקופות שמשמשות בדיוק לצרכים אלו ומקטינה את נזקי האבני הקטנות והמעצבנות שמחוררות את הצבע.