What else?

יש ימים כאלו. יש שבועות כאלו. יש חודשים כאלו. אצלי זה כבר כמה שנים.

שעור בימאות. גישה. בעת גישה עם כלי שיט, יש לכוון את כלי השיט למקום אליו מתכוונים להגיע. יש לחשב את תאוצת הכלי, שלב האטה, סיבובים ותמרונים שונים לענין. זה בערך שעור מספר 2 בימאות בסיסית. אה, וגם לא לשתות משקאות אלכהוליים כשאתה משיט כלי שיט.

כששולחים אופנוע בדרך הים, כדאי לדאוג שיהיה ארוז טוב. חברה טובה אף אורזת את הכלי לפני הכנסתו לארגז, ביריעות פלסטיק. אתם מכירים? אלו שמפצפצים בהם את הבועות בעצבנות לאחר השימוש? זה גם עמיד במים והם בטח יודעים למה.

(הכל יתקשר בסוף)

כשעובדים עם עמיל מכס בארץ, אז חוץ מזה שהוא מדבר עברית, הוא לא ממש שונה מזה היווני.

וכשאתה חושב שאתה חכם כי אתה עושה חישובים ש"כמה אוניות כבר טבעו בשנה האחרונה" ושוכח שכשעבדת בשוק הביטוח עשית את כספך מטבלים כמוני, אתה משלם. ובגדול.

אז עכשיו לעשות קצת סדר בבלאגן.

ב-1 לאוגוסט הפקרתי את האופנוע בידיו של עמיל המכס וחברת האריזה. "איזשהו נייר אני מקבל ממך?" "לא, אל תדאג. יהיה בסדר". "מה עם ביטוח?" "מה? אתה באמת רוצה לשלם לי עוד $600 לביטוח?". (אתם מתחילים לקבל את התמונה או שאמשיך? אני אמשיך). עבר חודש. אני מתקשר לחברה בוונקוור שאמורה לשחרר את האופנוע מהנמל ולשלח אותו לאדמונטון לכשיגיע. נותן להם את מספר שטר המטען. לא מופיע להם ברישומים. "מה זה אומר?" אני שואל. "כלום, אל תדאג. זה רק אומר שזה עדיין לא על המחשב. כשהאונייה תתקרב זה יופיע על המחשב". אז זהו, שבקשר לזה כבר לא צריך לדאוג. לוונקובר האוניה הזו כנראה כבר לא תגיע. כי בכניסה לנמל של אנטוורפן היא התנגשה בנסיון הגישה לנמל עם אוניה אחרת. עכשיו, נכון שאני מרוגז. אתם יודעים מה? אני גם עצבני. אבל זה לא משנה את העובדה שאני מת שמישהו יסביר לי איך אניה מתנגשת באוניה אחרת??? למיטב זכרוני משעורי הגיאוגרפיה שבהם בקרתי לפרקים, רוב כדור הארץ מכוסה מים (70%). זאת אומרת? שאין בעיה של מקום וצפיפות. כמה אוניות כבר יש בנמל באותו זמן? 50? אתם יודעים מה, 100? אז יש להם GPS. ויש להם כזה שגורר. ויש להם רדיו ויש להם ראדר. אבל מה? מה עם ההוא שמסתכל? איך לעזאזל הוא פספס אוניה? מה? היא הייתה לו קטנה מדי? מה בדיוק הוא סיפר אחר כך? "היא הופיע משום מקום?" "היא הייתה צבועה בצבעי מלחמה?" מה??? אז האוניה נפגעה. נכנסו מים. מנועים וכאלו, אתם יודעים. אז החליטו שהם לא יכולים להציל אותה. האמת? מה אכפת לי מהאוניה? אבל האופנוע! (ההוא שלא מבוטח!) אז יש כאלו שתפקידם להציל אוניות. יש הסכם כזה שהם מצילים את האוניה ומרגע זה חלק מהאוניה, נכסים שלה, מטען וכיוצא בזה - שלהם. ושלא תבינו לא נכון - הם גם זכאים ל-15% נוספים עבור הוצאות. ומי מחליט איזה חלק? נכון! המצילים! שלא תיטעו, יש איגוד כזה. ויש להם שמאי. של מי השמאי? של האיגוד. אז איכשהו הם כנראה הצליחו לגרור את האוניה והם גם פורקים את הסחורה ממנה. לא בשבילי. בשביל להבטיח להם את הכסף. אחר כך, הם יבדקו מה הנזקים. אחר כך הם יודיעו לי מה חלקי (חלקי!!!) בנזק בגלל שקברניט עם רגל מעץ לא הגיע לדוושה של הברקס. אבל גם זה זה רק עם האופנוע שלי בכלל ניצל מהשטויות שלהם. ואז יעשו משא ומתן, בלעדי, ויחליטו, שוב בלעדי, מה אני צריך לשלם. למה? ככה.

תרשו לי ציטוט מהאתר הרישמי של אירגון מצילי האוניות. בחיי שיש דבר כזה והכתובת שלהם היא: http://www.marine-salvage.com. והרי הציטוט:

תעשיית חילוץ כלי השיט ממשיכה לסבול מזמנים קשים. קהילת הספנות הבינלאומית הגיעה לשיאים בבטיחות ושמירה על איכות הסביבה, ובהתאם, הדרישה לפעולות חילוץ יורדת. אתם מבינים? הם סובלים!!!

עכשיו, בכל עניין אחר בעולם, בטח יש עם מי לדבר. נגיד, רק בכאילו, שאני שולח מזוודה באוטובוס של אגד מתל-אביב לאילת. ונגיד שהלכו לו הברקסים בירידה לערבה ומישהו לפניו מאט ועוצר את האוטובוס מלהתדרדר. נראה לכם שאגד היו יכולים לדרוש ממני תשלום עבור הצלת המזוודה שלי? או שנניח, ורק במקרה, שאני נוסע לתומי על כביש החוף. ולפני נוסע קפטן מטומטם של ספינה של צים. ופתאום הרכב שלו עולה באש ובפנים אישתו והילדים. אז נראה לכם שאני אעצור בצד וישאל אותו - "תגיד, 15% נראה לך?" או שאולי אני אוציא בטובי מטף, אכבה את האש ואקח 15 אחוז מאוטו והמזומנים שהיו לו בארנק?

אז אין לי מספיק כסף לתבוע את חברות הספנות. ואני גם לא אחיה מספיק שנים לנצח את התעשיה הזו. אז בטח אני אחתום על כל מה שהם רוצים ואולי אולי הם יסכימו להגיד לי אם האופנוע שלי שרד את הקפטן השיכור.

יש ימים כאלו. יש שבועות כאלו. יש חודשים כאלו. אצלי זה כבר כמה שנים.